בתכלס, מדובר בגלעין של דובדבן. יותר פרי דמוי דובדבן אבל זה פחות משנה. מולדתו באתיופיה וסיפור התפתחותו מפותל ושזור בהתפתחות האנושית, חוצה תרבויות ויבשות כבר יותר מ-500 שנים.
כיום מגודל באזורים נרחבים בעולם, בגבהים שונים באקלימים שונים.
אחד הדברים הייחודיים בצמח הזה הוא שבכל אזור אקלים שונה, הוא מפיק פרי בעל תכונות אופייניות לאזור המדובר. לתכונה זו משמעות אדירה על הטעמים המתקבלים בסופו של תהליך במשקה החום-שחור המהביל את ליבנו.
בכל מדינה ואזור אקלימי פותחו והתפתחו צמחים ספציפיים לאזורי הגידול. ניתן לומר שקפה יודע להטמיע לתוכו 'חותמת' סביבתית ספציפית ו'לתרגם' אותה לאלפי תהליכים ביוכימיים - שמתבטאים בסופו של דבר בגווני טעם ספציפיים לכל אזור.
לאחר הקטיף, שלב הוצאת הגלעין הנחשק הוא שלב מורכב בפני עצמו, הכולל התססה ו/או ייבוש ו/או קילוף בשיטות שונות. את הגלעין הזה שהוצאנו מהדובדבן בקצה דרך עיבוד ארוכה, אנחנו מעבירים בתנור ב-200+ מעלות, טוחנים לאבקה ומפגישים עם מים בכל מיני שיטות.
אז מה זה כל הדיבור על ערביקה ורובוסטה?
בהכללה, עולם גידול הקפה מתחלק ל-2 זנים דומיננטיים: רובוסטה וערביקה.
רובוסטה - כשמו (Robust), עמיד לתנאי גידול נרחבים, הן למחלות והן לטמפ' חמות יותר. מגודל באזורי גידול נמוכים וקלים יותר לתפעול, מניב הרבה פרי, עשיר בקפאין (קשור לעמידותו למזיקים).
בעל טעמים אדמתיים ומרירים ונחשב לזן הזול יותר.
ערביקה - זן הקפה המקורי. גדל רק בגבהים, רגיש למזיקים ולטמפ', מניב יחסית מעט פרי, בעל אחוז קפאין נמוך יחסית. עשיר בטעמים מתוקים וחמוצים, פרי שמשתנה לפי איזורי הגידול ובכך מאפשר עושר טעמים ומגוון. מורכב יותר לגידול, לקטיף ולעיבוד ונחשב לזן היקר יותר.
אצל 'טלק' אנחנו יוצרים תערובות, קולים, מוכרים וצורכים רק קפה ערביקה מכל אזורי הגידול בעולם.
איך תבחרו איזה מהזנים והתערובות אתם מעדיפים? ובכן אין דרך אחרת לחוות את הקפה שלכם מלבד לטעום, לשתות ולתת לבלוטות הטעם שלכם לעשות את העבודה.
Comments